אם אתה נכשל בתכנון – אתה מתכנן להיכשל (ג'ון וודן)
מה בעצם תכננה להיום?
לא באמת תכננה להרוויח כסף. זה היה סתם להחליף כסף שכבר היה לה.
איזה ביג דיל. ממש יצאה גיבורה ענקית.
לקחה כסף ישראלי והחליפה בכסף הונגרי
ואולי אפילו החליפה ליותר מדי כסף שלא תצליח לגמור אותו עד לחזרה הביתה
ואז תגיע לטבריה כמו טיפשה עם כמויות שטרות מבריקים ויפהפיים של פורינט שלא שווים כלום בארץ.
זה אומר שנכשלה בתכנון?
שתכננה להיכשל כי סמדר סחבה אותה לפה וסמדר אחראית שתצליח לדעת איך להתפרנס?
אולי זה אומר שסתם שרפה את היום על שטויות ולא עשתה כלום.
לפחות היתה מחפשת משהו להביא איתה הביתה,
כי הילדים בטוח יחכו למתנות
(הצילו! איפה קונים פה מתנות? וכמה פורינטים זה ישרוף לה?
ובכלל, מי הטיפש שהמציא את זה שכשבאים מחו"ל צריך לחלק מתנות?
מה, זה מכרה זהב שכל אחד חוזר משם עם כיסים מלאים? מה הרעיון להביא מזכרות בכל פעם שטסים?)
רגע לפני שההלקאה העצמית הופכת לשיטפון אדיר שכבר אי אפשר לעצור,
חני קמה בבת אחת מהכיסא ומנסה להירגע ולהעיף רחוק את המחשבות המחלישות האלה, שמשסות בה את עצמה.
אף אחד לא קשוח אלינו כמו אנחנו אל עצמנו.
לו היתה זו מישהי אחרת – בטוח היה לה איזה דבר טוב לומר עליה, נכון? נו, אז למה שלא תלמד קצת זכות על עצמה?
(מתוך פרק 16 בספר 'אלף לעסקה')
כולנו מתמודדות עם מחשבות מחלישות לאורך כל החיים.
בתור ילדה קטנה –
אולי השתטחת על הרצפה או צעקת לאמא שלך שהיא 'פויה' או צבטת את החברה,
כי החיים לא התנהלו כמו שרצית.
בתור בוגרת –
אולי יצאת להליכה, השקעת את העצבים באכילה רגשית או הרמת טלפון לאחות או חברה.
ובתור עצמאית או בעלת עסק –
מה עושים?
איך מתמודדים עם הקולות המחלישים שנולדו בתוככי הסינפסות אצלנו עמוק במוח,
ומתרוצצות שם בשיא האכזריות, יורדות עלינו בלי רחמים?
ולא רק שהן מציבות מולנו זכוכית מגדלת לכל מעידה אנושית וטעות מובנת,
אלא שיש שם גם מראה מעוותת.
כזו שהופכת כל כישלון זעיר למפלצת שאחת דינה להתנוסס לדיראון עולם בחוצות העולם,
למען ישמעו וייראו.
התמודדות עם קולות מחלישים בתור עצמאית היא לא התמודדות קלה,
מעצם העובדה שאת על במה:
לקוחות מכירים אותך,
ספקים מכירים אותך,
קולגות מכירים אותך,
את לא אנונימית.
שכירה יכולה לאפשר לעצמה לטעות,
והבוס ישלם את מחיר הטעות.
בחירוק שיניים, אבל הוא ישלם, בעל כורחו.
כשעצמאית עושה טעות, היא ממש כמו הסיפור עם המושקה ההוא.
הסיפור במושקה שאיחר בתשלום דמי חכירת הפונדק,
והפריץ הציע לו בטוב לב שופע לבחור אחד מהשלושה:
לאכול דג מקולקל שעברו עליו שלושה ימים חמימים מאז שסיימו לבשל אותו, בלי מקרר, כמובן.
לחטוף צרור מלקות
או לשלם טבין ותקילין.
מושקה בחר בדג המקולקל מתוך מחשבה שלהקיא אפשר גם אחר כך,
אבל כבר בנגיסה השניה הוא השתנק והכריז שהוא לא מסוגל יותר.
מעדיף לחטוף מלקות.
חטף את הראשונה וצווח שהוא ישלם כמה שצריך, רק תפסיקו.
ובסוף?
בסוף הוא אכל, לקה ושילם.
ממש כמו עצמאית קלאסית שמרשה לעצמה ליפול טרף ללחישות הארסיות שנושכות בה בלי רחמים.
לא מספיק שעשית טעות או שלא עשית את הדבר הנכון,
לא מספיק שכואב בכיס כשקורות טעויות וכסף לא נכנס או שהכסף דולף מהסדקים בלי עכבות,
אלא שחגיגת המחשבות הרעילות מכריעות את המצב רוח,
וקוטלות את המיינדסט.
את התודעה החיובית שהיא הכלי העיקרי שלך כדי להרוויח, להרוויח עוד, ולהמשיך לשגשג.
ואם את יודעת כמה התודעה החיובית היא חיונית לך ולעסק – נכון שתשמרי עליה?
עוד חומר למחשבה (וליישום!!) תוכלי לראות בפרק השישה עשר בספר 'אלף לעסקה'. לפרטים >>>
כמה מילים על הכותבת
ריקי קפלן, דסמנית
מפצחת מה גורם לאנשים לקנות ממך
במדריך ‘הקרוסלה’ של ריקי קפלן, דסמנית,
תקבלי נוסחה פרקטית למציאת עוד קצת לקוחות משלמים במיידי,
בלי להוציא שקל על פרסום ושיווק!
