המתכון של רבינו בחיי למי שרוצה להיות עצמאית ולא יודעת במה (אלף לעסקה פרק 8)

החלטת שאת רוצה להיות עצמאית. חשבת, שקלת, בדקת מה מתאים לך אישית, וברור לך שאת רוצה להיות עצמאית ולא שכירה. 

אבל לפעמים את רוצה להיות עצמאית ולא ממש יודעת במה. 

לפעמים את כבר עצמאית בפועל, אבל לא בטוחה שאת במקום הנכון או שאת עושה את הדברים הנכונים. 

ובכן, בואי נתחיל עם ידיעה מרגיעה: 

אם טוב לך – את במקום טוב. 

אם נעכס לך – את במקום שצריך לחפש איך להפוך אותו לטוב יותר. 

ואיך באמת את מחליטה איפה להתחיל? 

איך את יודעת האם העשייה הנוכחית שלך נכונה ומדויקת לך? 

בואי נבדוק את זה בשני קריטריונים: 

1. מבחן הזמן:
   אם הזמן טס לך כשאת עסוקה בפעילות מסוימת,
   וכשאת שקועה בה ולא מפריעים לך,
   את יכולה להישאר בה לאורך זמן – זה-זה.
2. מבחן המחמאות:
   אם אנשים אוהבים את הדבר הזה שאת עושה,
   מחמיאים לך עליו,
   ומתפעלים ממך לגביו – זה-זה. 

נעבור לדוגמה? 

אני, למשל, כשאני מפצחת עסק שאין לו מספיק הכנסות,
ורוצה לדעת איך אנשים יגיעו אליו יותר,
ורוצה להבין אם יש פה הצעה שהקהל לא מעוניין לשלם עליה
או שמשהו בהצגה של ההצעה גורם לקהל לא להבין למה כדאי לו לקנות –
זה-זה בשבילי.
כיף לי עם זה,
הזמן יכול לטוס ואני לא ארגיש,
ולא משנה אם חם לי, קר לי, אני רעבה או עייפה –
זה מזרים לי אדרנלין וגורם לדם שלי לזרום טוב יותר בעורקים. 

ובואי נראה מה רבינו בחיי אומר על זה, ומצוטט בפרק 8 בספר: 

"אדם שגופו חזק ושכלו חלש,
מתאים לו אמצעי פרנסה הטעונים יגיעה גופנית כפי שהוא יכול לסבול,
ואילו מי שגופו חלש ושכלו חזק, אל יבקש אמצעי פרנסה המיגע את גופו,
אלא יבחר לעצמו אמצעי כזה שהוא קל לגופו שיוכל לעסוק בו תמיד,
ולכל אדם יש תשוקה ונטיה למקצוע ולמסחר מסויים
יותר מאשר למקצוע ולענפי מסחר אחרים
מפני אשר הא-ל הטביע בו אהבה וחיבה לאותו מקצוע ולאותו מסחר".

זה אומר שהמקום הראשון שממנו את יוצאת בחיפוש העיסוק שלך כעצמאית
או נקודת המוצא כשאת רוצה לבחון את הפעילות הקיימת שלך כעצמאית
פעילות שאת עייפה ממנה/שחוקה ממנה/מרגישה שזה לא רווחי לך –
זו הנקודה הפנימית. 

את אוהבת את מה שאת עושה? 

כיף לך בעסק? 

את חוזרת הביתה עם פנסים בעיניים? 

כי בואי נבין משהו ממש חשוב:

יש שני קריטריונים הכרחיים שהעסק שלך חייב לעמוד בהם:

1. העסק נועד לשרת אותך ואת המשפחה שלך.
   זה אומר שתפקיד העסק להביא מספיק כסף שיספיק לך למחיה,
   לחתן את הילדים,
   ומצידי – את גם יכולה להעמיס עליו את התפקיד של לחתן את הנכדים 🙂
   וזו המטרה הכי-הכי ראשונית ובסיסית של העסק.
   עסק שלא מפרנס אותך כמו שצריך – אין לו זכות קיום.
   צריך דחוף לחפש איך להפוך אותו לרווחי מספיק.
2. העסק נועד לתת לך סיפוק ולמלא אותך בכוחות
   למילוי התפקיד שלך כאישה יהודיה/כרעיה/כאמא.
   זה אומר שאם את חוזרת הביתה גמורה
   ואין לך כוח לתפקד בבית
   כי כל הרזרבות נוצלו לוויכוחים מתישים עם הלקוחות, למשל
   – משהו שם לא נכון.
   זה אומר שאם עף לך הסכך ברעיונות המדהימים ובחדוות היצירה שהיתה בעסק
   ולכן את מגיעה הביתה ומחייכת לכולם ומדיחה כלים תוך כדי פיזום שיר – זה טוב.
   זה אומר שהעסק ממלא לך את המצברים.

עכשיו בואי נפריד רגע בין דברים זמניים למצב קבוע: 

רבינו בחיי מדבר על 'ימי האהבה' מול 'ימי השנאה'.

ימים שהכל זורם וכייפי ומואר

מול ימים בדיכי, הכל מעורפל, מעצבן ושום דבר לא הולך. 

זה בסדר שיש ימים כאלה.

לכולנו יש אותם.

גם בבית, גם בעסק. 

אבל מה הרוב?

האם בדרך כלל כיף לך בעסק? 

אם כן, את בדרך הנכונה. העסק משרת אותך כמו שצריך 🙂

עוד חומר למחשבה (וליישום!!) תוכלי לראות בפרק השמיני בספר 'אלף לעסקה'. לפרטים >>>

כמה מילים על הכותבת

ריקי קפלן, דסמנית

שיווק עם חפירות

אוהבת לפצח את הדבר שגורם לאנשים לרצות לקנות ממך

פה תורידי בחינם את 'הקרוסלה – לנשים בלבד' (רותי הרוויחה מזה מיידית…)