יש עסקים שעדיף שלא תפתחי אותם כרגע.
פתיחה שלהם = לזרוק את הכסף שלך עמוק-עמוק לים.
בלי אפשרות לפגוש בהון הזה שוב.
הסתייגות:
אם יש לך כבר ניסיון ולפחות שני עסקים קודמים שהקמת בחייך –
לכי עליהם, לבריאות.
אבל בתור העסק הראשון
(ולא משנה כמה ניסיון צברת כשכירה/כמה ידע יש לך בתחום)
– חס ושלום!
אל!
על מה מדובר?
אלה עסקי ייצור
או כאלה שמצריכים שכירת חנות וקניית סטוק של סחורה פיזית.
למה?
כי את צריכה לשים 50-100 אש"ח ל-פ-ח-ו-ת ולקבור אותם עמוק-עמוק בעסק,
כדי שיתחילו, בעזר השם וברצונו, לנבוט, ללבלב ולפרוח אחרי כשנה, פלוס-מינוס.
אבל הכספים האלה שנזרעו עמוק בלב-ים,
צריכים לעבור דרך ארוכה-ארוכה עד ללבלוב.
הצרה הנוראה עם העסקים האלה,
שהם יכולים להיראות נהדר.
כאילו הכל בסדר.
השקעת הון קטן,
אנשים באים,
לקוחות קונים,
לפעמים אפילו מאות לקוחות – אבל…
אין כסף לקחת הביתה.
או שיש מעט מדי ממנו.
ואז?
אז קורה משהו שלצערי כבר ראיתי יותר מדי פעמים קורה:
בעלת העסק מרימה ידיים.
יותר מדי פעמים זה קורה רגע לפני שהמנהרה נפרצת אל האור.
רגע לפני שהרווחיות קורית וסוף-סוף העסק מתחיל לפרנס את בעליו.
רגע/חודש/חצי שנה לפני שהתנובה של העסק מגיעה לכיס שלה, היא מתייאשת.
נתקעת עם ההרגשה החמוצה שמחלחלת לה בפנים.
עם צמר פלדה אפרפר שנתקע לה במוח.
עם טעם של חול בפה.
כישלון.
וכל זה?
במקום להבין שהנה-הנה עברת את השלב הכי קשה.
סיימת סיקול, חרישה, זריעה, זיבול –
כל אלה עלו לך גם כסף, גם כוחות,
וגם…
תקוות שנקברות בעסק וצריכות להירקב בו כדי להצמיח הכנסות יפות.
ואז,
בשלב הזה שבו השדה מלאה נבטוטים –
זה השלב שבעלת העסק מתייאשת מהסיפור.
למה?
כי את הנבטוטים עדיין אי אפשר לאכול.
צריך לחכות עד שהם יצמחו ויבשילו,
וגם אז להשקיע כסף ומאמץ ולפעמים גם לגייס צוות של אנשים שיתפעלו את הציוד לקצירה.
האם זה אומר שצריך להתאזר בהרבה-הרבה סבלנות עד להחזר ההשקעה?
גם.
ולא רק.
אני בעיקר רוצה לבקש פה משהו:
בבקשה-בבקשה, אל תפתחי עסקים כאלה!
אל תתחילי איתם!
אל תשקיעי עשרות אלפי שקלים בעסק הראשון שלך!
אל תשקיעי כסף שהלווית!
אל תבני על עסק שמצריך ממך השקעה כספית שיהיה אסון אם הוא יירד לטמיון!
איך אפשר למנוע מצב כזה?
איך תדעי לזהות עסקים שלא כדאי להתחיל איתם?
הנה, בואי ניתן לסמדר לדבר, ישירות בציטוטים חלקיים מתוך דפי הספר:
"שאלות על הביצוע:
כמה כסף יעלה לך להכשיר את המקום?
מה התקורות,
שזה אומר משכורות לעובדים קבועים, ארנונה,
וכל שאר ההוצאות שלא משנה אם יש הרבה הכנסות או מעט,
אבל הן יוצאות לך מהחשבון בלי רחמים?
מה עם ההוצאות המשתנות, כמו שיווק ופרסום, למשל?
אנשים לא יודעים שאפשר לבוא אלייך אם לא תספרי להם.
ובעיקר –
מה נקודת האיזון שלך?
כמה את חייבת להכניס בחודש כדי לכסות את העלויות ולא ליפול להפסדים?
וממה תחיי בינתיים?"
זאת אומרת, שהקריטריונים לעסק שכדאי להתחיל איתו הם פשוטים מאוד:
- הוא צריך לדרוש ממך השקעה מינימלית
- הוא צריך להניב בהקדם המקסימלי
זה גם אומר, למשל,
שפתיחת חנות בלב גאולה או רבי עקיבא
פירושה צעד מסוכן ממש מבחינה כלכלית.
ולא משנה כמה לקוחות יבואו.
פשוט לוקח זמן לכסות את ההשקעה הראשונית,
ובינתיים…
אף אחד לא נותן לך קורת גג בחינם, אוכל בחינם או מממן לך את החיים באופן כללי 🙁
יודעת מה?
גם אם, נניח, ההורים שלך מוכנים לממן את ההרפתקה הכלכלית שלך,
אל תתני להם!
כל עוד לא צברת ניסיון
בניהול עסק,
בשיווק [=הבאת לקוחות],
במכירות [=שהם ירצו לשלם לך וגם יממשו את הרצון הזה בפועל],
בניהול כספים [=שההכנסות בנטו יהיו יותר מההוצאות]
– אל תשקיעי כסף בעסק.
חבל על הכסף.
יש לו 90% סיכוי לרדת לטמיון.
9 מ-10 עסקים נסגרים תוך שנה מפתיחתם,
כי ברוב הפעמים הבן אדם הלך והשקיע כסף בעסק מסוג כזה
שיכול לכסות את ההשקעה
וגם להשאיר רווח לבעלים של העסק
רק אחרי שנה לפחות.
ואם אין לבעלת העסק כסף בצד
(חוץ מהסכום המושקע בעסק!!)
בסכום שמספיק לממן את המחיה במשך שנה לפחות,
– הבן אדם קורס עם העסק ביחד.
מה כן?
מה בכל זאת אפשר?
טוב, נו. בשביל זה יש את הפרק הבא 🙂
עוד חומר למחשבה (וליישום!!) תוכלי לראות בפרק התשיעי בספר 'אלף לעסקה'. לפרטים >>>
כמה מילים על הכותבת
ריקי קפלן, דסמנית
מפצחת מה גורם לאנשים לקנות ממך
במדריך ‘הקרוסלה’ של ריקי קפלן, דסמנית,
תקבלי נוסחה פרקטית למציאת עוד קצת לקוחות משלמים במיידי,
בלי להוציא שקל על פרסום ושיווק!