דסמנית

מבעד לחלונות הנוצצים (מתי ניקו אותם שהם מבריקים ככה?) רואים קבוצת אנשים הטרוגנית רוכבת על סוסים. קשיש עם כובע מצחיה שממנו מציץ השיער המלבין שלו

"את רואה את הסלע הכהה ההוא? עוד מעט נטפס עליו". ??? "אני רצינית. אולי הוא נראה לך קטן והסדקים שלו צרים, אבל כל סדק רחב

"מה היה קורה אם הייתי חושבת בעצמי איך להתקדם, במה לפתוח עסק ואיך להרוויח ממנו?" שואלת חני כשהן חוזרות לרעיון שלה. "בשביל מה בעצם אני

מן הסתם שמעת על הרעיון של בידול, נכון?  בואי נדבר רגע על עם ישראל בכללותו, ואחר כך נבין איך זה קשור לעסק שלך.  וגם הפעם

תחשבי שאת רואה רשימה כזו:  (ציטוט מפרק 18 בספר אלף לעסקה) העסק האידיאלי: הוא מייצר לך הכי הרבה רווחים הוא גובה ממך הכי מעט זמן

אם אתה נכשל בתכנון – אתה מתכנן להיכשל (ג'ון וודן) מה בעצם תכננה להיום? לא באמת תכננה להרוויח כסף. זה היה סתם להחליף כסף שכבר

בינינו, פתחת את העסק כדי להשיג כסף.  זו המטרה הראשית.  נכון, על הדרך את רוצה לעשות מה שאת טובה בו,  ובאותה הזדמנות גם לקבל סיפוק

היה היתה אישה חרדית, בעלת משפחה ברוכה,  שעם כל ילד שנולד בא כיכרו עמו, כמו אצל כולן.    אבל שלא כמו אצל כולן,  אצלה זה

ברגע שפתחת עסק או התחלת לעבוד מהצד או מישהו קנה אצלך –  לא משנה איך את מגדירה את ההתחלה שלך –  התחלת לצבור הצלחות.  נכון,

הפן הרגשי שלנו – משפיע עלינו כלכלית, בגדול.  אם אני מרגישה מספיק בטוחה בעצמי לפתוח עסק גרנדיוזי –  זה יעוור אותי מלראות את טורי המספרים

יש משולש של הכנסות, הוצאות ורווחים. במשולש הזה נע הכסף שלך, החמצן של העסק. הסיבה שבגללה העסק קיים.  כן-כן, אל תתנגדי לי. אם הכסף לא

רוב העסקים יש להם מוצר, ואותו הם מנסים לדחוף.    זה הדבר הכי טבעי בעולם: יש לי משהו + אני רוצה להתפרנס = לשכנע אנשים