הפן הרגשי שלנו – משפיע עלינו כלכלית, בגדול. אם אני מרגישה מספיק בטוחה בעצמי לפתוח עסק גרנדיוזי – זה יעוור אותי מלראות את טורי המספרים
יש משולש של הכנסות, הוצאות ורווחים. במשולש הזה נע הכסף שלך, החמצן של העסק. הסיבה שבגללה העסק קיים. כן-כן, אל תתנגדי לי. אם הכסף לא
רוב העסקים יש להם מוצר, ואותו הם מנסים לדחוף. זה הדבר הכי טבעי בעולם: יש לי משהו + אני רוצה להתפרנס = לשכנע אנשים
יש עסקים שעדיף שלא תפתחי אותם כרגע. פתיחה שלהם = לזרוק את הכסף שלך עמוק-עמוק לים. בלי אפשרות לפגוש בהון הזה שוב. הסתייגות: אם
החלטת שאת רוצה להיות עצמאית. חשבת, שקלת, בדקת מה מתאים לך אישית, וברור לך שאת רוצה להיות עצמאית ולא שכירה. אבל לפעמים את רוצה להיות
והפעם? התכתבות מתוך קבוצת המייל 'אלף לעסקה' הפתוחה בימי שני לרוכשות הספר בלבד. ————————— ריקי, יש לי שאלה עד כמה קריטי להתמקד בתחום עיסוק יחיד
רגע לפני שניכנס לנושא הנוכחי, בואי ניישר קו: יש עסקים רווחיים ויש עסקים שלא. בסדר? אם תתעקשי לעשות דברים לא רווחיים – זה עניינך הפרטי.
תמיד מתסכל שאין לקוחות, אבל הכי מפוצץ זה כשלקוחות נוטשים. כבר הייתם, כבר שילמתם, כבר קניתם, למה אתם לא באים שוב??? ויותר גרוע: למה אתם
תסתכלי רגע על התמונה שמלווה את הטקסט הזה – – – נכון מפחיד? נכון שלהרים טלפון כדי לשווק את העסק שלך גם מפחיד ככה? ומה
איזה מחיר את מוכנה לשלם? בגדול, העולם מתחלק לגישה של עניים שמעדיפים מחיר זול, לגישה של עשירים שמעדיפים להשקיע כסף, כי הם רוצים דברים כאן,
יש לך משהו חדש ואת רוצה שהוא ימריא. אבל אף אחד לא מכיר כמה שזה טוב וכדאי… מה עושים? זו דילמה קבועה של מי שמתחילה
לקוחות הם משהו שקשה להביא. זו, לכאורה, הסיבה שבגללה משרדי שיווק, פרסום ויח"צ מתפרנסים לא רע. אנשים הם משהו נורא מוזר. הם פשוט לא רוצים
כמובן שבאפשרותך להסיר את עצמך ברגע שזה יפסיק לעניין אותך
