המאמר הזה הוא אחד מעשרת המאמרים לגבי הגורמים לנו להכחיש את הסבל שלנו
השביעי הוא: חינכו אותי להסתפק במועט
למה להתלונן?
יש ילדים שחיים עם הורים מוגבלים פיזית
וההורים שלי בריאים ושלמים, לפחות בגוף…
יש ילדים שאין להם הורים בכלל
ולי יש הורים.
יש משפחות במצבים גרועים משלנו
שאין להם לחם לאכול ומנתקים להם את החשמל
ולי יש כל מה שאני רוצה ולא רוצה.
אז למה להתלונן?
אני צריכה להגיד תודה ולשמוח במה שיש.
בכלל ההשקפה היהודית מלמדת אותנו
להסתכל על חצי הכוס המלאה
ולראות את החיובי בכל דבר,
אז למה אני צריכה ללכת ולבכות על מה שאין?
* * *
נניח שהיה לך מינוס בחשבון הבנק,
גם היית אומרת 'תודה על מה שיש,
נסתפק בלחם יבש ומים מעופשים'?
או שהיית עושה מאמץ לכסות את המינוס?
עבודת ההשלמה עם החיים שה' נתן לך
כוללת בתוכה גם מבט על חצי הכוס המלאה
והתמקדות בכל רגע ורגע בצד החיובי של החיים.
והסתפקות במועט במקרה שלך
זה לא להתלונן 'למה לא קיבלתי הורים אחרים'
או 'למה לא נולדתי במשפחה אחרת'…
אבל כל עוד את משלימה עם המצב הקיים
ועם כך שזהו רצון ה'
אין שום סיבה שלא תעזרי לעצמך
'לכסות את המינוס'
ולקבל כוחות וכלים להתמודד טוב יותר.
מתמודדת עם רקע הורי מורכב?
לחצי כאן למילון הא"ב שיעזור לך להבין את עצמך.
כמה מילים על הכותבת
מלכה דיאמנט – טיפול רגשי בגובה העיניים לבחורות ונשים
קליניקה בעפולה/בני ברק | שיחות זום/ טלפון | מדריכים דיגיטליים
077-40-17-852 I לפניה ישירה לוחצים כאן