איך להיות אותנטי בעידן שכולם נראים אותו דבר
איכשהו, אנשים בטוחים שהם יכולים להציג הצגות,
להיות מי שהם לא
להגיד דברים שהם לא דברים שלהם
ללבוש בגדים שאינם רגילים ללבוש
והצופים יאמינו להם.
אז לא. הם לא יאמינו.
כי לא משנה איזה תלבושת ילבש השחקן
איך הוא ייראה, או באיזה לשון הוא ידבר,
כולם מבינים שזו ההצגה שלו.
בכל תפקיד שהוא,
אפשר יהיה לזהות אותו.
ה'אני' האמיתי שלו לא ישתנה.
לקהל יש חוש ריח שטבוע באפו, בעיניו ובתחשותיו
אל תתעלמי ממנו.
הם יוכלו לזהות את זה מקילומטרים.
גם אם הם לא ידעו להצביע על הנקודה,
או לא ידעו להגדיר מה 'לא נשמע להם'
זה יהיה זה.
זיהוי של משהו לא אותנטי.
הוא מיד יגיד לך,
"הי. ידעתי שזו את".
לפעמים זה בסדר להעתיק
כולנו כנראה עושים את זה כל הזמן
אבל שניה לפני שאנחנו הופכים את זה
'למשהו שלנו'
לתת לו להיות קצת 'אצלנו'
לבקר בתוכנו, להתאים למי שאנחנו.
אז
כל הדברים שהם אינם 'שלך',
ולא הפכו לחלק ממך,
ולא בדקת ועשית אותם בפועל ממש
הסיכויים שיתקבלו כאמינים אצל אחרים
הם אפסיים.
אי אפשר לזייף למשך זמן רב.
אולי אפשר לזייף.
קצת.
לזמן קצר.
ולא להרבה אנשים.
למה זה לא כדאי?
כי זה יהיה עניין של זמן עד שיתגלה.
כי אז האמינות שלנו תיהרס.
כי אז לא נזכור להיות 'אנחנו' בעצמנו.
כי אז נהיה כמו כולם
נישמע כמו כולם.
בעצם נהיה כולם.
וכולם יש הרבה.
אז מה החידוש שלנו?
איפה הנשמה הייחודית לנו?
מה אפשר להתחיל לעשות
ואיך אפשר להתחיל להיות 'אני'?
להתחיל למכור את זה
קודם כל לעצמי.
לקנות את זה בקניין ממש.
לתת לזה את החיבור שלי
ולעכל בתוכי את זה.
ואז כשהדברים יהיו חלק ממני
הם יהיו מתובלים 'בי'.
וזה משהו שאין לאף אחד.
כך מתחילה אותנטיות
כך דברים מתחילים להישמע
אחרת.
נשמה אינה נעלמת
ואינה דומה לאף אחד אחר
היא רק פושטת צורה ולובשת צורה.
היא לעולם אותנטית.
לעצמה.
כמה מילים על הכותבת
רוז אדלר – קופירייטרית, יוצרת תוכן ויועצת שיווקית
מתמחה בשילוב AI לשיווק ועסקים.
האתר שלי כרגע במצב בניה, אבל אפשר כבר להציץ
