הפוגות בעסק (אלף לעסקה פרק 23) 

הפוגות בעסק - טעימה מתוך פרק 23 בספר אלף לעסקה של ריקי קפלן, דסמנית

 

"סמדר, אני רוצה לשאול אותך משהו בכנות:
תגידי, עסק הוא שיעור אלגברה? צריך לפתור משוואות בלי סוף והראש לא מקבל שקט אפילו לרגע?"

"כן, חני? זה מה שאת מרגישה?" סמדר עניינית לגמרי.

"את לא מרגישה שהביקור בארמון הפלאים ובפארק העירוני הענק והשיט על הדנובה וכל השאר –
אווררו אותך קצת בין זמני הלמידה?
את מרגישה שזה עדיין עמוס מדי?
כן-כן, אל תתקעי בי ככה את העיניים, זוכרת שאמרתי לך שאני עושה פה טסט?
שאני רוצה ללמד נשים משלנו איך להקים עסק בדרך חווייתית?
ממש חשוב לי לשמוע ממך פידבק איך את מרגישה בתוך כל התהליך המהיר הזה". 

חני שותקת. מסוחררת. באופן טבעי התהליך בעסק מאפשר כנראה יותר זמן עיכול.
סביר להניח שהקמה תוך חמישה ימים היא מרוץ אגרסיבי מדי בשביל אמא לקטנטנים.

אבל השמירה על הכולל של שלמה והעבודה ב'מנוח' שעומדת להתפוגג לא מרשים לה לרצות לנוח.

"חני? את רוצה לענות לי?
אני בהחלט מקבלת ומבינה אם תגידי שאת רוצה עכשיו עצירה
ונלך קצת לנשום אוויר ולחלץ עצמות מהנסיעה הארוכה. רוצה?"

(מתוך פרק 23 בספר 'אלף לעסקה')

 

הפוגה בעסק היא חיונית מצד אחד, ומוזנחת נורא מצד שני. 

מצד אחד, אנחנו אומרות כל בוקר 'לעסוק בדברי תורה'. 

כלומר: 

בנמשל, אנחנו אמורים לעסוק בתורה כל הזמן, 

כמו שהראש שלך בעסק כל הזמן. 

סיפרה לי לקוחה שבחתונת בתה היא צילמה תמונות מדהימות של הסחורה שלה, 

ואז טשטשה פנים ופרסמה את התמונה בפרסומות לעסק…

המשפחה צחקה עליה שאפילו בחתונת הבת היא לא שוכחת מהביזנס, 

אבל ככה זה עסק טוב. 

את משקיעה בו את כל היצירתיות שלך, 

ומקבלת ציון לשבח בעצם זה שנכנס כסף ואנשים קונים ונהנים מפרי כפייך. 

מצד שני… 

אוהו יש צד שני. 

 

אם הצד האחד זה שכיף לך בעסק ואת מתעסקת איתו כל הזמן, 

הצד השני זה שכל דבר גשמי שאין ממנו הפוגה – נמאס עלייך. 

כל כך נמאס, 

שליזמיות סדרתיות יש ממש באג מובנה: 

הן רצות כל הזמן לדבר החדש הבא. 

זונחות את העסק הקיים, 

ורוצות לפתוח פרויקט חדש, אחר, 

העיקר לא להמשיך עם הקיים. 

זה קורה בגלל הצד השני – כי אין הפוגה. 

 

כן, 

את צריכה הפוגה מהעסק מדי פעם. 

ההפוגה לא צריכה להיות טיסה להונגריה עם סמדר : ) 

ההפוגה יכולה להיות פסק זמן למשפחה: עזרי להורייך, עזרי לילדייך, עזרי לשכנייך, 

תני נתינה לאחרים שלא במסגרת העסק – 

ותתרענני. 

אפילו קצת בטלה ואפס מעש זה בסדר, 

כל עוד היא תחומה בזמן ואת לוקחת אותה ביודעין ועם רשות.

לא לגנוב לעצמך הצצה ארוכה במקומון השכונתי על חשבון זמן העבודה, 

אלא להתיישב בגלוי לצד השולחן או על הספה, 

לדפדף בשקט או לפטפט תוך כדי עם מישהו. 

 

הגדירי מראש זמן להפוגות, 

ותראי שאת מספיקה יותר בזמנים שאת עובדת. 

 

עוד חומר למחשבה (וליישום!!) תוכלי לראות בפרק העשרים ושלושה בספר 'אלף לעסקה'. לפרטים >>>

 

כמה מילים על הכותבת

ריקי קפלן, דסמנית

אוהבת לפצח את הדבר שגורם לאנשים לרצות לקנות ממך

פה תורידי בחינם את 'הקרוסלה – לנשים בלבד' (רותי הרוויחה מזה מיידית…)

היה לך מעניין? אפשר להדפיס או לשתף...

יש לך מה להגיב על המאמר?

יש לך מה להגיב על המאמר?

נשמח לקרוא את זה :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו

אתר שווה-שווה הוקם כדי להציג לך מידע אינפורמטיבי בתחומי ידע שונים. רוצה משהו מסוים?
אפשר לפנות אלינו בלחיצה כאן >>>

אולי יעניין אותך גם...

אתם אמרתם...