אחרי ט"ו בשבט.
אחרי הפריחה.
דווקא אחרי.
כשכל העלים קמלים ונובלים, הפרחים מאבדים מצבעם, והססגוניות מתחילה להיעלם מהעין.
משום מה את תמיד מרגישה אחרי.
אחרי כולם. אחרי הזמן. אחרי הנורמליות. אחרי החברות. אחרי העולם. אחרי, אחרי כולם.
החברות מדברות על החופשה. את חושבת על אחרי.
החברות מדברות על החגים, את מתפללת לאחרי.
החברות מדסכסות על הקניות. את כבר אחרי… אחרי הויכוחים הצעקות התחנונים המחיקה הדמעות שלא נבכות מעולם.
אבל עזבי, זה היה פעם, בעידן החברות. היום כבר גדלת. היום את אחרי.
היום את מסתכלת אחורה, על ההורים, על המשפחה, על אבא או אימא שממשיכים להתמודד בגבורה, על האחים או האחיות שהשארת שם, להישרט ולהמשיך לזוב דם.
הכל נשאר מאחורייך ואת במאמץ מנסה לפלס לך דרך אל הנורמליות. חשבת שאת אחרי, אבל ההשלכות התוצאות השריטות הצלקות הכל רודף אחרייך, לא נותן לך מנוח, מקים בתוכך כל הזמן מפלצות מהעבר שחודרות לך אל תוך הזוגיות, אל תוך ההורות, אל תוך החינוך,
אל הצעקות שאת יודעת שצריך לצעוק על הילד בן החמש ולא רוצה לצעוק כי עושה לך רע לצעוק ובסוף את צועקת כי משהו גדול ממך צועק את זה בתוכך, ואז את יודעת שלא צעקת נכון או לא בזמן הנכון ואת כבר מיואשת ומבולבלת ומי יצעק את הצעקה שלך…
וכשאת מותשת אחרי יום מעייף, או פגועה מהערה של הבוסית, או כשסוף הכסף מגיע לפני סוף החודש ואין לך, אין לך למי להרים טלפון לבכות או לייבב או סתם להתלונן או להתמסכן.
או כשאת אחרי לידה ואימא מזמינה אותך ואת משוועת למנוחה אבל תוהה לעצמך איפה באמת תהיה לך מנוחה, ומה עדיף על מה מנוחת הנפש או מנוחת הגוף, וחודשיים אחר כך השכנה מספרת בטון מתפנק על הספסל בגינה שזה לא פייר, היא הייתה אצל אימא שלה רק 3 שבועות אחרי הלידה של השני ולא חודש כמו אחותה הרביעית…
אבל אז, דווקא אז,
אחרי הפריחה.
מציץ לו פתאום, קטנטן, ירקרק, בלתי מעובד,
הפרי.
אמנם בהתחלה הוא בוסר, חמצמץ, לא טעים, לא בשל.
וגם את מרגישה לפעמים בדיוק כמוהו, עם התגובות החמוצות, עם הזוגיות שצריך כל הזמן לתקן ולהוסיף טעמים כדי שתהיה בשלה עוד קצת, כמו שאת חולמת, והכי לא כמו חלומות הבלהה שנשארו אי שם מאחורייך.
אבל בסוף אחרי עוד תקופת המתנה שווה ומשתלמת, הוא מבשיל, הצבע היפהיפה מתגלה במלוא הדרו, בכל מותאם ומדויק, ככל שהפנים יותר רך ועשיר, כך הקליפה יותר קשה ומגינה, והעסיס, והמיץ, והבשר הרך והמזין, הכל ביחד מתקבץ ליצירה מושלמת, משתלמת.
נושאת פירות.
מתמודדת עם רקע הורי מורכב?
לחצי כאן למילון הא"ב שיעזור לך להבין את עצמך.
כמה מילים על הכותבת
מלכה דיאמנט – טיפול רגשי בגובה העיניים לבחורות ונשים
קליניקה בעפולה/בני ברק | שיחות זום/ טלפון | מדריכים דיגיטליים
077-40-17-852 I לפניה ישירה לוחצים כאן
